חיפוש

ארבעת הבעיות בכדורסל הישראלי המובילות למקום אחד - מכללות

אתחיל מהסוף: היום אני נרגש להשיק את Uvision - סוכנות המכללות הראשונה המתמקדת בכדורסל והחלטתי להסביר לכם גם למה (רמז – ההשקעה של הכדורסלן הישראלי בכדורסל היא עצומה וב-95 אחוז מהמקרים התמורה היא אפסית).

למה הקמתי את Uvision?

כי אני מאמין שיציאה לליגת המכללות וחשיפת השחקן הישראלי לעולם זה אחד הפתרונות הבודדים של ההזנחה המתמשכת כלפי הכדורסלן והכדורסלנית הישראלים והם חייבים לפתח את עצמם במקביל (רק תראו מה קורה ממש בימים אלה..).


בעיה #1מידת ההשקעה של הכדורסלן הישראלי לא תואמת את המציאות בשטח

השחקן הישראלי מתחיל את קריירת הכדורסל שלו בגיל צעיר. הוא בדרך כלל טיפוס משקיען שמטפס מעלה בסולם הגילאים מקטסל ועד לקבוצת הנוער. בשלב מסוים נכנס לתמונה גם הפן הכלכלי – נסיעות של ההורים לכל מקום בארץ, מאמנים אישיים, מחנות בחו"ל, נעליים, מדרסים וכו'. השחקן וההורים בצדק נאבקים עבור המטרה הנעלה – להפוך את הילד\נער לשחקן מקצוען שיוכל לעשות את מה שהוא אוהב ולהתפרנס בכבוד. אז איפה הבעיה? כולם מכירים אותה. החל מגיל 19 הסיכוי של הכדורסלן הישראלי להצליח שואף לאפס. הכדורסלן הישראלי מתחיל את הקריירה שלו בנקודה בה הוא הולך אוטומטית נגד כל הסיכויים, וזה ממש לא קשור לרמה שלו ומידת ההשקעה שלו ושל ההורים. בגיל 19 עוד אומרים 'נו מילא, הוא צעיר'. בגיל 24 עדיין יש מספיק זמן כדי להגיע לרמות הגבוהות. אבל בחור סביב גיל ה-30 שכל חייו נאבק להגשים את חלומות להפוך לכדורסלן ברמה הכי גבוהה שאפשר, כשהוא לא מגיע לשם מה נשאר לו אחרי שכל חייו השקיע בדבר אחד ולא התפתח בכיוונים נוספים? אין לו גב.


בעיה #2בליגה הבכירה בישראל אין מקום לישראלים 'טובים מאוד'

נכון, העלית של הכדורסל מרוויחים את מקומם בליגת העל ומקבלים דקות משחק משמעותיות ושכר טוב. שמדברים על העלית, אנחנו מדברים על אזור 15-20 שחקנים. חוץ מהם, לישראלים אין מקום ממשי בסגל של קבוצת ליגת על. הם אמנם אכן תופסים מקום בסגלים של הקבוצות, אבל לרוב לא משחקים דקות משמעותיות אם בכלל. אז נכון - הם חלק מקבוצה מקצוענית בליגת העל. הם משתתפים במדיה דיי, מתאמנים ומשחקים עם אמריקאים וזרים שלעיתים יש להם היסטוריה משמעותית אפילו באן בי אי ומבסוטים על החיים. פסגת השאיפות - אנחנו בליגת העל. אבל במחשבה קדימה על הקריירה – העובדה שהם בקושי משחקים פוגעת בהם פגיעה אנושה, גם אם ירדו בשלב מסוים לליגה הלאומית.

לפי אתר 'כלכליסט' בעונת 2017-18 שיחקו בליגת העל 168 שחקנים ישראלים (שאין להם אזרחות נוספת). כמות השחקנים הישראלים ששיחקו באותה עונה יותר מ5 דקות בממוצע למשחק? 60. כמו השחקנים ששיחקו מעל 15 דקות? 34.

זאת אומרת ש-134 שחקנים ישראלים לא מגיעים ל-15 דקות ממוצע למשחק. ככה אי אפשר להתפתח (=להרוויח טוב יותר). זה לפני שמדברים על אותם 108 שאפילו לא מגיעים לממוצע של 5 דקות למשחק. מה עושים?


בעיה #3 הליגה הלאומית היא פתרון שלא תמיד מספיק טוב

אתחיל ואגיד שהליגה הלאומית היא ליגה נפלאה, ישראלית מאוד, תחרותית ועוברת פיתוח משמעותי בשנים האחרונות. כולי תקווה שהליגה תמשיך ככה. הבמה שם היא כמעט כולה לישראלים, אבל זה ממש לא תמיד מספיק. הרבה ישראלים מגיעים מליגת העל אחרי שנות ייבוש ולא מצליחים לחזור לכושר, ואת הישראלים הבכירים של הליגה הלאומית לא לוקחים בדרך כלל לליגת העל, כי הם שווים יותר כסף שקבוצות ליגת העל כמובן לא רוצות לשלם בגלל מיסוי, הטבות זרים ופוליטיקות אחרות שדנו בהן כאן מספיק. אז אכן ישנה הבמה לישראלים צעירים וישראלים בכלל – אבל האם בחור צעיר שכל חייו השקיע עבודה קשה וכסף רב בפיתוח יכולות הכדורסל, יכול להרשות לעצמו לשחק 10 – 15 שנים בליגה הלאומית? זה כמובן קורה, אבל חייב לבוא במקביל לעבודה נוספת בחלק מהשנים, לימודים, או עיסוקים שונים סביב הכדורסל מהצד. לצערנו הליגה הלאומית לא מתקוצבת מספיק ומשאבי הקבוצות מוגבלים. בחלקן אין לשחקנים אפשרות אמיתית להתפתח מחוץ ל'שעות העבודה' ושוב נאלצים הספורטאים להשקיע מכספם על מנת להשתדרג ולהשתפר על מנת להגשים את החלום הכמעט לא ריאלי – להיות משמעותיים בליגת העל.


בעיה #4 אין תוכנית. אין פתרון. מזניחים את השחקן הישראלי

אני חוזר אתכם לסעיף הראשון – כמות ההשקעה והכסף שמושקעים בכדורסל הם עצומים, במיוחד ביחס לתמורה שהכדורסל נותן בחזרה. מה אותם שחקנים מקבלים חזרה מהכדורסל ? תוכניות העשרה למצוינים? זוכים רק בודדים. מסלול לשילוב לימודים באוניברסיטאות ומכללות שונות במחיר מוזל במסלול ייעודי? אין. פיתוח יכולות אישיות והקניית ידע תוך כדי הקריירה – השקעות, פנסיה, מיסוי וכו' – אין (כי גם אין כסף לשלם)? תרומה לקהילה וחינוך לערכים? אחרי גיל נוער כמעט ולא קורה. הספורט הישראלי מצוי בשפל ביחסי מקצוע – ספורטאי. זה מתחיל מהממשלה ונגמר בארגונים השונים. העתיד כפי שאנחנו רואים ממש עכשיו בתקופת הקורונה – לא נראה טוב יותר.


הפיתרון

אנחנו כאן כדי לספק צינור לכל כדורסלן ישראלי שירצה להוביל את עצמו, את קריירת הכדורסל שלו והפיתוח האישי רמה אחת מעל ולדאוג לתוכנית ב'. אין פתרון קסמים, וצריכים להתבצע ולהיעשות דברים רבים כאן בישראל על מנת ליצור מערכת בה הספורטאי הישראלי עומד בראש סדר העדיפויות, אבל זו לא בושה להסתכל החוצה.

שחקנים רבים בישראל, החל מליגת העל ועד לליגה ב', יכולים להשתלב ברמות השונות של ליגת המכללות האמריקאית. חלון הזמן מוגבל (או לצאת לפני הצבא, או מיד לאחר השחרור, כן זה אפשרי! אלה שני חלונות הזמן הבלעדיים) וצריך לקבל החלטה משמעותית בגיל מאוד צעיר. מה ליגת המכללות נותנת? היא אמנם לא נותנת כסף נזיל, אבל היא נותנת לכל שחקן כדורסל טוב את האופציה לתרגם את יכולתו המקצועית לטובת מלגת ספורט. המלגה לעיתים יכולה להגיע לשווי של 200 אלף דולר ויותר.

ברמה המקצועית – 4 שנים של מתקנים מפוארים, מערכת אימונים ופיתוח שחקנים משומנת ומשחק בקצב שלא הכרתם

ברמה האישית – תואר ראשון, פיתוח אישי, שפה ותרבות חדשים ויצירת חוויות וזכרונות לחיים שלמים.

הכדורסלן הישראלי חוזר מליגת המכללות לרוב בגיל 24 עם קריירה שישראלים אחרים בני 35 יכולים לחלום עליה. ודרך ארוכה עוד לפניהם.

96 צפיות0 תגובות